בדיקות על צמחי כרוב מצביעות על כך שדשנים שמקורם בשתן וצואה אנושיים בטוחים ויכולים לסייע בהורדת מחירי המזון.
דשנים שמקורם בשתן וצואה אנושיים ממוחזרים בטוחים ויעילים בדיוק כמו הדשנים הקונבנציונליים, על פי בדיקות על צמחי כרוב. שימוש בפסולת אנושית בדרך זו יכול לעזור להקל על המחסור בדשנים שתורם לעליית מחירי המזון - אם ניתן לשכנע אנשים להשתמש בהם.
דשנים על בסיס חנקן מיוצרים ב- תהליך עתיר אנרגיה שימוש בגז טבעי כחומר גלם. פסולת אנושית יכולה להיות מקור טוב לחומרים מזינים מהצומח כמו חנקן וזרחן, אך יכולה גם לשאת פתוגנים וטפילים גורמי מחלות, ולכן יש לטפל בזהירות כדי להפוך אותה לבטוחה. הוא עדיין משמש - לפעמים לא מטופל - כדשן בכמה מדינות בעלות הכנסה נמוכה, אך נזנח ברובו במדינות בעלות הכנסה גבוהה.
פרנציסקה הפנר ב-Agroscope בציריך, שוויץ, ועמיתיה השוו בין כרובים שגדלו באמצעות דשן אורגני המופק מוינאס, תוצר לוואי של ייצור אתנול, עם דשנים שעשויים משתן וצואה אנושיים מטופלים.
התפוקה של כרובים שגדלו עם דשני שתן ניטריפי (NUFs) הייתה דומה לאלו שגדלו בווינאס. לכרובים שגדלו עם קומפוסט צואה, או קומפוסט ו-NUFs יחד, היו תפוקות נמוכות יותר, אך הדשן הזה עשוי להגדיל את תכולת הפחמן בקרקע בטווח הארוך, כך מצא המחקר.
החוקרים בדקו גם יותר מ-300 כימיקלים בקומפוסט הצואה, כולל תרופות, מעכבי בעירה ודוחי חרקים. רק 6.5 אחוזים מהם זוהו, כולם בריכוזים נמוכים מאוד. מתוך 11 תרופות שהתגלו בקומפוסט, רק שתיים נמצאו בחלקים האכילים של הכרוב: משכך הכאבים איבופרופן והתרופה נוגדת הפרכוסים ומייצבת מצב הרוח קרבמזפין. אבל הריכוז של האחרון היה כל כך נמוך שתצטרך לאכול חצי מיליון כרובים כדי לקבל מנה בודדת.
"המוצרים המופקים ממחזור שתן וצואה אנושיים הם דשני חנקן ברי קיימא ובטוחים לגידול כרוב", אמר הפנר בהצהרה. "הם נתנו תפוקות דומות כמו מוצר דשן רגיל, ולא הראו שום סיכון לגבי העברת פתוגנים או תרופות."