אשלגן הוא מקרו-נוטריינט חיוני הממלא תפקיד חיוני בצמיחה והתפתחות של בצל. במאמר זה, נדון ביתרונות של דישון אשלגן עבור גידולי בצל, כיצד לקבוע מחסור באשלגן, והשיטות המומלצות להפריית אשלגן כדי לשפר את תפוקת הבצל.
אשלגן חיוני לבריאות צמח הבצל ולפרודוקטיביות, ומשפיע על תהליכים צמחיים רבים כגון ויסות מים, עמידות למחלות והתפתחות שורשים. מחסור באשלגן עלול לגרום לעצירת גדילה, להקטנת גודל הנורה ולרגישות מוגברת למזיקים ומחלות. כדי להבטיח תפוקה ואיכות בצל מיטבית, על החקלאים והמגדלים ליישם שיטות דישון אשלגן מתאימות.
על פי מחקר של אוניברסיטת ג'ורג'יה, לצמחי בצל יש ביקוש גבוה לאשלגן, במיוחד בשלב היציקה. המחקר הראה ששיעורי מריחת אשלגן של 60 עד 100 פאונד לדונם הביאו להגדלת גודל פקעת הבצל והתפוקה. כמו כן, מומלץ ליישם דשני אשלגן במריחות מפוצלות לאורך כל עונת הגידול, עם המריחה הראשונה בשתילה וביישומים הבאים בשלבי יציקה מוקדמים ומאוחרים.
חשוב לציין כי מריחת אשלגן מוגזמת יכולה גם להשפיע לרעה על גידולי הבצל, ולגרום לאיכות אחסון מופחתת ולריקבון של הנורה. כדי למנוע מריחת יתר, על החקלאים והמגדלים לבצע בדיקות קרקע כדי לקבוע את רמות האשלגן הקיימות בקרקע ולהתאים את שיעורי צריכת הדשן בהתאם.
לסיכום, אשלגן הוא חומר תזונה חיוני לצמיחה והתפתחות של בצל. על ידי יישום שיטות דישון אשלגן מתאימות, חקלאים ומגדלים יכולים לשפר את התפוקה והאיכות של הבצל, ולהוביל להגדלת הרווחים והפרודוקטיביות.
#גידול בצל #דישון אשלגן #תנובת בצל #חקלאות #בריאות קרקע