מדי שנה אוכלים העם הקזחי יותר מ-315 אלף טונות של כרוב כבוש. בשנים האחרונות, מחירו של המוצר הזה עלה בחדות. כך למשל, בשנה שעברה בשנת 2022, בקרב הירקות, מחיר בצל העקולה הגיע לשיא. אנשים שהופתעו מכך מאוד צילמו את המחיר בחנות ושיתפו אותו ברשת החברתית. בסופו של דבר, זה נאלץ להיות מוכר על ידי שר החקלאות בקיץ האחרון.
“יש נפח הכרחי של מוצרים, לא חסר בשוק המקומי. עם זאת, חלה עלייה במחירי הסוכר והירקות. בקרב מוצרי הירקות עלה מחיר הבצל. בהקשר זה, אני רוצה לציין שיש מספיק עתודות של בצל בשוק המקומי. אז אם הביקוש החודשי הוא 25.9 אלף טון, עתודות הבצל בארץ הן 34.4 אלף טון", אמר ירבול קרשוקייב.
לדברי השר, בצל חדש להבשיל מוקדם נקטפים מדי שנה, החל מיוני. נפחו עולה על כ-90 אלף טון.
זה אולי נשמע מצחיק, אבל היחס של הממשלה לבצל שונה. נראה שירקות אחרים הם גבעה אחת, בצל זה גבעה אחת. במהלך שנות המגפה, למשל, היצוא שלה הוגבל במכסות. חקלאים וסוחרים שרצו למכור אותו לחו"ל נאלצו להשיג תעודות צמחוניות לייצוא ג'ואה.
"המעוניינים לייצא בצל יוכלו לקבל תעודות צמחוניות מהחטיבות הטריטוריאליות האזוריות והמחוזיות של ועדת הפיקוח הממלכתית במתחם האגרו-תעשייתי של משרד החקלאות. הנפקת תעודות צמחיות אורכת 5 ימי עבודה, הנפקת תעודות הסגר – 3 ימי עבודה", מדווח משרד החקלאות.
בשנה שעברה החלו לדון בסוגיית החסימה המוחלטת של יצוא הבצל. ראש משרד החקלאות ציין בגלוי כי המשרד אינו תומך בנושא זה.
על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה הלאומית, בשנת 2022, אגררים קזחסטנים אספו יותר מ-1.1 מיליון טון של ג'ו. היבול לדונם הגיע ל-458.8 קוינטלים. משרד החקלאות הבטיח כי נפח זה "עונה באופן מלא על צרכי השוק המקומי". זאת בשל העובדה שבכל שנה קזחסטנים אוכלים פי 3 פחות מנפח זה, בממוצע 315 אלף טון מזון.
עם זאת, בתחילת השנה החדשה, בשבוע שעבר, הוועדה הבין-משרדית בממשלה השעתה את ייצוא הבצל מקזחסטן. בפרט, הוועדה הבין-מחלקתית למדיניות סחר חוץ והשתתפות בארגונים כלכליים החליטה לאסור ייצוא של בצל לתקופה של 3 חודשים. זה נעשה "כדי למנוע ייצוא המוני של בצל מקזחסטן ולייצב את מחיריו".
"הגידול בביקוש לבצל קזחסטני ממדינות שלישיות נגרם על ידי אסונות טבע בפקיסטן, אחת מיצרניות הבצל הגדולות באסיה ובעולם. ההצפה בארץ זו הובילה לעליית מחירי הבצל בשווקי העולם, כולל ארצנו. באזורים הדרומיים של קזחסטן, כמו גם באוזבקיסטן, הקפאת מוצרים בכפור חמור מהווה נטל נוסף על העלות שלה. כתוצאה מכך, היצרנים העיקריים של בצל מייבאים כעת באופן פעיל מוצרים קזחיים, כך דיווח משרד החקלאות".
הסוכנות, בהתבסס על נתוני akimats, הודיעה כי היום המאגרים המאושרים של בצל במדינה עומדים על 152.4 אלף טון. מסתבר שמדובר רק ב-14% מסך היבול בשנה שעברה. אבל גם הנפח הזה מספיק עד לקטיף המוצר החדש, הבטיחו במשרד.
ומחסום הייצוא שהוכנס אמור למנוע את הסיכונים של ייצוא בצל מקזחסטן. גם השכן הצפוני של הג'ואות הקזחיות צופה.
"יש לציין שבקזחסטן המחיר הסיטונאי של בצל הוא 150-170 טנגה לק"ג, ברוסיה השכנות ובאוזבקיסטן המחיר מגיע ל-240 טנגה. בנוסף, לפי קזטרייד, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן הטילו הגבלות על ייצוא בצל במדינותיהן. הממשלה תעקוב מקרוב אחר המצב בארץ ובעולם על מנת להסיר את כל ההגבלות במועד על מנת לשפר את מצב השוק בזמן הקרוב", הסבירו במשרד החקלאות.
המשרד ציין כי יינקטו צעדים כדי "להפחית את ההשלכות השליליות של האיסור על ייצוא בצל" על חקלאים שמתכננים למכור חלק מהיבול העשיר בשנה שעברה לשכנים ולאבד הכנסה. אבל קשה להרוויח מזה הרבה הכנסה: הממשלה החלה לקנות מהם בצל דרך תאגידים חברתיים ויזמים לקרנות ייצוב, וכן דרך רשתות סחר עם תוכנית מחזור. באיזה מחיר יתקבל, לא צוין. כנראה בערך 150 טנג.
לדוגמה, בשנת 2022, עבד המשרד, יחד עם האקימאטים של אזורי טורקסטאן וז'מביל, שבהם "מטעי בצל" נפוצים, על כריתת חוזים בין יצרני בצל לאקימטים של אזורים וערים אחרות. לאחר מכן, באמצעות משא ומתן, ירד מחיר המכירה של כל קילוגרם בצל מ-220 טנגה ל-110 טנגה.
האיסור הבא התקבל על ידי העסק בכאב, באנחה. לדבריהם, 70 אלף טונות של אשפה קזחית עלולים להירקב. "לפי לשכת היזמים הלאומית ""אטמקן"", יזמים ממערב קזחסטן תמכו ביוזמת הרשויות באופן חלקי והביעו את התנגדותם לאיסור".
"האיסור יוארך לפחות עד סוף אפריל 2023. עד אז נצרכים רק יותר מ-80 אלף טון בצל בתוך המדינה. ו-70 אלף טון נרקבים לשווא, אף אחד לא צריך את זה. החקלאים יצטרכו לזרוק אותו לפח במקום לייצא אותו לחו"ל. כי כדאי לקחת בחשבון שקשה מאוד לשמר ירקות מסוג זה עד מאי: בבוא האביב הם מתחילים לנבוט. בעיה זו מחריפה במיוחד בדרום. מה-15 באפריל עד ה-1 במאי, מתחיל לקצור יבול טרי של השנה החדשה באזורי הצפון. אז איך יצרני המוצרים שלנו מעבירים את המוצר הישן?",- מדאיג ראש החווה "העולם החדש" אנטולי קאן.
בהבעת דעתם של עמיתיו, היזם מציע להגביל את איסור היצוא ל-20 במרץ. אז, מצד אחד, לא יחסר ג'ואה בארץ, ומחיריו לא יעלו בחדות. מנגד, המפיקים יספיקו למכור בחו"ל את הדגנים של השנה שעברה מסוף מרץ עד אמצע אפריל, עד שהשפתיים של כולם יגעו במוצר החדש.
כמו כן, העסק הציע להנהיג מכסי יצוא בסך 30-40 טנג לק"ג עבור יצוא בצל מהארץ עד 10 באפריל 2023. יש להפנות את התמורה מהמכס לתאגידים חברתיים ויזמים. הם יוכלו להשתמש באותם הכספים לרכישה נוספת של תבואה חדשה מהעסק לקרנות ייצוב.
"בזכות זה, קזחסטן תוכל לשמור על מחיר הג'ואה. והיצרנים מצליחים לקנות את התבואה של השנה שעברה מבלי להירקב, ולהשאיר אותו חלק. בנוסף, ההכנסות מהחובה יופנו לתמיכה בחקלאים ביתיים", אמר אנטולי קאן.
אבל הוועדה הבין-מחלקתית למדיניות סחר חוץ והשתתפות בארגונים כלכליים טרם שקלה את ההצעה הזו.
באופן כללי, בצל טג'יקי יציף את המדינה הקזחית קדימה. Nuraly Bukeikhanov, מנכ"ל QazTrade, אמר כי הם חתמו על הסכם עם טג'יקיסטן על אספקת 6 טון דגן מוקדם לקזחסטן.
"בעונה מחוץ לעונה חתמנו על הסכם על אספקה מובטחת של 6 טון פירות יער בשלים מוקדמים לארץ. הצד הטג'יקי גם הציע לנו הנחה בתעריף על הובלת מוצרים על ידי Native Railways. במקביל, מתגבשת אספקת כמויות נוספות של מוצרים חקלאיים מטג'יקיסטן לקזחסטן", אמר נורלי בוקייחנוב.
יצרנים חקלאיים טג'יקיים הבטיחו להבטיח את האיכות והאספקה בזמן של המוצרים שלהם.
על פי המרכז לפיתוח מדיניות סחר "QazTrade" של משרד המסחר והאינטגרציה, הפגישה תחל באמצע אפריל השנה באזור חאטלון שבטג'יקיסטן. צפוי כי מוצרי טג'יק יופיעו על המדפים הקזחיים בסוף אפריל - תחילת מאי.
מקור: https://inbusiness.kz