#חקלאות בת קיימא#ביולוגיה סינתטית#הנדסת חקלאות#ייצור גידולים#ייצור בעלי חיים.
על פי דו"ח שנערך לאחרונה על ידי הבנק העולמי, הביקוש העולמי למזון צפוי לגדול ב-50% עד שנת 2050. ביקוש זה מונע על ידי גידול אוכלוסיה, עליית הכנסה ושינוי דיאטות, מפעיל לחץ על מערכות חקלאיות לייצר יותר מזון תוך שימוש בפחות מזון אֶמְצָעִי. יחד עם זאת, שינויי האקלים, הידרדרות הקרקע ומחסור במים מציבים אתגרים משמעותיים לחקלאות.
כדי להתמודד עם אתגרים אלה, ביולוגיה סינתטית מציעה גישה מבטיחה. על ידי שימוש בעקרונות הנדסיים לתכנון מערכות ביולוגיות, החוקרים יכולים ליצור יבולים עמידים יותר בפני מזיקים ומחלות, יעילים יותר בשימוש במים וחומרי הזנה, ועמידים יותר ללחצים סביבתיים כגון בצורת וטמפרטורות קיצוניות.
אחת הדוגמאות לכך היא התפתחות של חיידקים מקבעי חנקן שניתן ליישם על גידולים, מה שמפחית את הצורך בדשנים סינתטיים. ניתן להשתמש בביולוגיה סינתטית גם ליצירת חומרים צמחיים שיכולים להחליף פלסטיק, להפחית פסולת וזיהום.
בנוסף, ביולוגיה סינתטית יכולה לסייע בשיפור הקיימות של ייצור בעלי חיים על ידי פיתוח תוספי מזון המפחיתים את פליטת המתאן ומשפרים את היעילות של המרת מזון.
בעוד שהביולוגיה הסינתטית עדיין בשלביה המוקדמים, יש כבר תוצאות מבטיחות. חוקרים מאוניברסיטת אילינוי, למשל, פיתחו צמח סויה מהונדס גנטית שמייצר יותר שמן וחלבון תוך שימוש בפחות מים וחנקן. דוגמה נוספת היא פיתוח זן אורז עמיד לבצורת על ידי המכון הבינלאומי לחקר האורז באמצעות טכניקות ביולוגיה סינתטיות.
לסיכום, ביולוגיה סינתטית טומנת בחובה הבטחה רבה בקידום שיטות חקלאיות בנות קיימא. על ידי מינוף כוחה של ההנדסה הביולוגית, אנו יכולים ליצור יבולים ובעלי חיים פרודוקטיביים יותר, יעילים יותר ועמידים יותר ללחצים סביבתיים. למרות שעדיין יש אתגרים ואי ודאויות לפנינו, היתרונות הפוטנציאליים גדולים מכדי להתעלם מהם.