1. אפליקציות הן קריטיות ל-ag. חקלאים משתמשים בטכנולוגיה ניידת להרבה דברים, כולל הפעלה או כיבוי של השקיה וציוד אחר, שמירה על ספירת מזיקים מסיירת שדה, זיהוי חרקים, בדיקת רישומי שטח, סקירת סוגי קרקע, הבטחת שתילה או ייצור ספציפיים לאתר ומעקב אחר פעולות ההדברה. . אפליקציות אלו מקשרות לעיתים קרובות ישירות למחשבים, ומאפשרות לחקלאים לשמור תיעוד מלא של כל מה שקורה בחווה ולבצע השוואות קריטיות לטווח ארוך.
2. ביג דאטה עוזר לחקלאות. נאספים נתונים על כל היבטי הייצור, וניתוח ביג דאטה יכול לשפר את קבלת ההחלטות שלנו ולהגדיל את הפרודוקטיביות. בסופו של דבר, גישת ביג דאטה זו יכולה להביא שיפורים אזוריים ואפילו גלובליים לייצור מזון, שימור משאבים ושמירה על איכות הסביבה.
3. מל"טים ולוויינים יסייעו בניהול קרקע חקלאית ככל שאנו מתקדמים. חלק גדול מהשוק המסחרי של מזל"טים יהיה בחקלאות. מזל"טים הם סבירים ויכולים להגביר את הפרודוקטיביות ואת העלות היעילות בחקלאות כשהם צופים בשדות, מזהים תחומי דאגה, מצלמים ומסייעים באיסוף נתונים. צילומי לוויין וטכנולוגיות חישה מרחוק נמצאות גם הן באופק, המאפשרות למגדלים לזהות ולאסוף נתונים הנוגעים לשאלות וחששות הקשורים לשטח הרבה לפני שהעין האנושית יכולה לראות את הבעיה.
4. אורגניזמים מהונדסים גנטית ו-cis-genetics ירחיב את היכולות של מגדלי צמחים ליצור זנים חקלאיים לצרכי ייצור וניהול ספציפיים. ראינו כבר את ההתרחבות המהירה של המניפולציה הגנטית בפיתוח זני צמחים בעלי תכונות חדשות מצמחים אחרים (GMOs), או בעלי צמחים בעלי תכונות משופרות ו/או מושתקות כדי לסייע בהיבטים מסוימים של גידול וייצור הצמח. אנו עומדים כעת בפתחה של טכנולוגיה חדשה - cis-genetics, שבה רק החומר הגנטי של הצמח המארח משמש ליצירת מאפיינים רצויים. בעוד שרבים עדיין מפקפקים בתפקידן של טכנולוגיות אלו, אין ספק שהן ימלאו תפקיד שכן החקלאות מתמודדת עם אתגרים עתידיים.
5. טכנולוגיית RNAi תיקח את הדברה לשלב הבא. אנו מתקדמים לעבר טכנולוגיה מבוססת ביולוגית לחלוטין המשתמשת ב-RNA (חומצה ריבונוקלאית) כדי לכבות אנזימים ספציפיים במזיקי מטרה ולהשתיק גנים החיוניים לתהליכי החיים של המזיקים. טכנולוגיית RNAi (הפרעות חומצה ריבונוקלאית) זו תוציא רק מזיקים שממוקדים ספציפית ולא תהיה לה השפעה על אורגניזמים אחרים - גישה חדשנית ובטוחה באמת לדור הבא שלנו של ניהול מזיקים.
דינה קנוטסון ומימי ברוסקה נמצאות בתוכנית לניהול מזיקים ומזיקים מבוססי CALS. ג'פרי ווימן הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לאנטומולוגיה.
- דינה קנוטסון, ג'פרי ווימן ו מימי ברוסקה, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון
מקור: eCALS של אוניברסיטת ויסקונסין