הקוטפים הרובוטים האוטונומיים הללו יכולים לקצור במדויק ובעדינות מבלי להתעייף או להזדקק להפסקה.
פירות שנרקבים על עצים או על האדמה עולים לחקלאים כ-30 מיליארד דולר במכירות בשנה. פירות שנקטפו אפילו באיחור של שבועיים מאבדים 80 אחוז מערכו.
סיבה מרכזית לתוצרת מבוזבזת: מחסור עולמי בקוטפי פירות, שעל פי ההערכות יגדל לחמישה מיליון עובדים נעדרים עד 2050.
גם כיום, יותר מ-10% מכלל הפירות ברחבי העולם אינם ניתנים לקטיף - שווה ערך לצריכה השנתית הכוללת של פירות באיחוד האירופי כולו.
מה יש לחקלאי תזזיתי לעשות?
ובכן, אם אינך יכול לשכור עובדים שיקטפו את הפירות, הזמינו את הרובוטים.
סטארט-אפ ישראלי תבל אירובוטיקה טכנולוגיות פיתחה רובוטים אוטונומיים מעופפים (FARs) הממריאים מתחנת בסיס, קוטפים רק את הפירות הבשלים מהעץ ומורידים אותו בעדינות לאיסוף.
בגלל שהם לא בני אדם, הקוטפים הרובוטים של תבל יכולים לעבוד 24/7 במהלך הקציר. הם אף פעם לא מתעייפים ולעולם לא צריכים לצאת להפסקת קפה או שירותים.
כל FAR מצויד בבינה מלאכותית מתקדמת (AI) שעוזרת לו לקבוע אם פרי מסוים מוכן לקטיף; הדרך הטובה ביותר לסובב ולבטל את הפרי מהענף עם הזרוע המכנית שלו באורך מטר אחד; והאם יש בו פגמים שהופכים אותו לבלתי ניתן לשיווק ולכן יש לזרוק אותו.
"הרובוטים מצוידים בחיישנים ומצלמות", אומר ל-ISRAEL21c מנכ"ל תבל יניב מאור.
"אנחנו אוספים את כל המידע, מבצעים היתוך נתונים על הסרטון, ואז מפעילים אותו דרך האלגוריתמים שלנו ללימוד מכונה כדי לחשב מהו פרי, מה המסלול הטוב ביותר לגשת אליו, אם ניקח את הפרי על ידי סיבובו בכיוון השעון או נגד כיוון השעון. יש הרבה החלטות שצריך לקבל. והכל נעשה באופן אוטונומי ובזמן אמת".
הדרכה במקום
הרובוטים של תבל אכן זקוקים להגדרה מסוימת.
"החקלאים קובעים את הפרמטרים לגבי הפירות שהם רוצים לקטוף, מה דירוג הצבע שלהם [בשלות], מה המשקל והגודל הרצויים. לאחר מכן הרובוטים עוקבים אחרי זה", מסביר מאור.
מנכ"ל תבל אירובוטיקה יניב מאור בתחום. התמונה באדיבות טבע
ההתקנה נמשכת שעה עד שעתיים, כאשר אנשי תבל נשארים במקום במשך שבוע כדי להכשיר את החקלאי כיצד להפעיל את המערכת. Tevel זמינה גם לפתור בעיות שצצות, אהממ.
בעתיד, ה-FARs יוכלו לגזום עלים מתים או מיותרים ולרסס חומרי הדברה.
הרובוטים נשלטים באמצעות אפליקציה במכשיר נייד, המנתחת את הנתונים שנאספים עבור החקלאים.
"אפשר לראות את כמות הפירות שנקטפו, את משקלו, את היעילות של כל חומר הדברה, האם היו מחלות", אומר מאור.
"הנתונים יכולים ליידע את החקלאי אם הוא או היא צריכים להשקות יותר או פחות. הם יכולים לראות אילו חלקים של המטע מניבים פחות או יותר פירות, מה שמאפשר לחקלאי לדעת באילו אזורים יש לטפל. החקלאים רעבים מאוד לנתונים האלה. הניתוח הוא בעל ערך רב עבור העסק הזה."
נתונים מסייעים גם בניהול בית האריזה. "היום המפיצים לא יודעים מה יש בקופסאות. הם פשוט יודעים שקיבלו את זה מהבורר", אומר מאור.
תפוחים לאבוקדו
תבל התחילה בתפוחים, אך הוסיפה מאז אפרסקים, נקטרינות, שזיפים ומשמשים.
"בכל שבוע אנחנו מוסיפים זן נוסף של פירות", מציין מאור. "עכשיו יש לנו ספרייה שלמה של פירות כדי שנוכל לבחור מראש, במקום לבנות אותה בכל פעם."
מגיע בשנה הבאה: אבוקדו.
כן, אבוקדו הוא פרי, למרות כמה עושי צרות שהתעקשו שזה ירק. מה שגרם לנו לתהות: למה לא לתת קצת אהבה שווה לירקות?
"פירות הם גידולים בעלי ערך גבוה מאוד", מסביר מאור. "אתה מטפח אותם במשך כל השנה, ואז יש לך רק זמן ייצור אחד. אז, הערך של כל חתיכת פרי הוא גבוה מאוד. אתה גם צריך לבחור באופן סלקטיבי, לא בבת אחת."
כל החכמות הרובוטיות הללו לא היו קלות, זולות או מהירות להוציא לשוק - המערכת נמצאת בפיתוח כבר כחמש שנים והחברה גייסה כ-30 מיליון דולר.
מוכן למכירה
אבל לבסוף ה-FAR של תבל מוכנים למכירה - לא ישירות לחקלאים אלא דרך הספקים שבונים את מערכות האיסוף וההובלה כדי להעביר את הפרי הזה מחווה לשולחן.
תבל גובה עמלת תוכנה כשירות (SaaS) הכוללת את כל העלויות עבור החקלאי. המחיר משתנה בהתאם לכמה רובוטים נדרשים.
מאור מעריך שרובוט בודד יכול לכסות דונם אחד (2.5 דונם) במהלך עונת הקטיף. חווה גדולה עשויה להזדקק ל-1,000 עד 2,000 רובוטים.
יניב מאור מציג את הרובוט האוטונומי המעופף של תבל אירובוטיקס. התמונה באדיבות תבל
לדבריו, הטכנולוגיה של תבל תחסוך כסף לחקלאים.
"הם לא יצטרכו כל כך הרבה אנשים לבחור", הוא אומר. "אבל הסיבה העיקרית היא לא החיסכון, אלא בגלל שהאנשים פשוט לא זמינים".
בארה"ב, העובדים המקסיקנים שהיוו את עיקר קטפי התעשייה לא חזרו לאחר המגיפה. מכסות ובעיות ויזה תרמו למחסור. בסין, העיור הותיר במהירות המון פרדסים ללא מי שיעבוד בהם.
"בשנה שעברה בחרנו באיטליה ועבדנו חמישה שבועות ברציפות", אומר מאור. "היו לנו תוצאות ממש מצוינות. בכל לילה לקח האיכר סל אחד מהקוטפים האנושיים ואחד מהקוטפים הרובוטים. הרובוטים בחרו שווים או טובים יותר מהקוטפים האנושיים."
עדיין יש מקום לשיפור.
"אנחנו עובדים על מהירות. המטרה שלנו היא שרובוט מעופף אחד יבחר כמו אדם בודד".
רובוט אחד לדונם
לתבל יש כ-20 שיתופי פעולה בארצות הברית ובאירופה, כולל איטליה, קליפורניה ומדינת וושינגטון (בקרוב).
מספר העובדים כיום הוא 56 והולך וגדל. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא אייל דשה, לשעבר יו"ר ישראכרט וסמנכ"ל הכספים של טבע פרמצבטיקה וצ'ק פוינט. המשקיעים כוללים את Maverick Ventures ו-OurCrowd.
אייל דשה ויניב מאור מתבל טכנולוגיות אירובוטיות. התמונה באדיבות תבל
לתבל יש תחרות, אבל לא עם רובוטים מעופפים. "שאר הפתרונות מבוססים כולם על יחידות קרקע בעלות תנועה מוגבלת", אומר מאור. "הרובוטים שלנו קטנים, זריזים, עם ניידות מצוינת."
מאור אינו חקלאי במקצועו; הוא בכיר בטכנולוגיה שניסיונו הוא בראיית מכונה ואלקטרו-אופטיקה עבור מוצרי אלקטרוניקה ויישומי הגנה.
"לפני עשר שנים, צפיתי בסרט תיעודי בטלוויזיה על משבר העבודה בחקלאות בישראל. בסרט התיעודי הביאו את הצעירים הבריאים האלה בני 20 לעבוד בשדות. אחרי חצי יום כולם עזבו. הייתי בהלם. מנקודת מבט טכנולוגית ראיתי שזו בעיה גדולה שצריכה פתרון גדול".
למידע נוסף, לחץ כאן