2022: יצירת פלטפורמה דיגיטלית אחת לחקלאות
בסוף אוקטובר 2022 הודיע משרד החקלאות על יצירת פלטפורמה דיגיטלית אחת לחקלאות. לדברי מקסים זכרוב, סגן מנהל המחלקה לפיתוח דיגיטלי וניהול משאבי מידע ממלכתיים במשרד החקלאות, הפתרון החדש יאחד את כל מערכות המידע של המשרד.
כפי שהדגיש מקסים זכרוב, הצעד הזה צריך להפוך דוגמה לתעשייה, שבה כל מפעל, לפחות גדול, "ממציא מחדש את הגלגל". זה, לדעתו, עדיין לא קריטי מדי, לאור רמת הדיגיטליזציה הנמוכה הכוללת בתעשייה. מפעלים יגיעו למראית עין של תקנים, אבל לא מיד, וצריך לדחוף אותם, כולל על ידי מתן דוגמה.
ברור שדיגיטליזציה נועדה בעיקר להגביר את יעילות הייצור. נקודת המוצא לכך היא הזמינות של נתוני תעשייה אמינים", אמר דמיטרי פטרושבה, ראש משרד החקלאות, בנאום במושב אסטרטגי בנושא בינה מלאכותית שנערך יחד עם Sberbank במאי 2022.
לדברי פטרושב, איסוף ועיבוד המידע בענף, לרבות שימוש בביג דאטה, יבוצע במסגרת מערכת המידע "חלון יחיד". תוכנן להכניסו לפעילות מסחרית עד סוף 2022.
משרד החקלאות סבור כי הדיגיטליזציה של המתחם האגרו-תעשייתי תורמת גם לשיפור איכות ובטיחות המוצרים. עד אוקטובר 2022, פועלת בארץ מערכת מרקורי, המספקת סביבת מידע אחידה לרפואה וטרינרית, מעלה את רמת הבטיחות הביולוגית והמזון של המוצרים.
לדברי פטרושב, בהיבט האסטרטגי, משרד החקלאות מתכנן ליצור אקוסיסטם דיגיטלי ייחודי סביב החקלאות, המשלב מערכות ניהול מידע רב-שכבתי של המכלול האגרו-תעשייתי, תעשיות ומחלקות קשורות.
2020: פיתוח הרעיון של הפלטפורמה הלאומית "חקלאות דיגיטלית
"לנית-אינטגרציה פיתחה את הרעיון של הפלטפורמה הלאומית "חקלאות דיגיטלית". כך הוכרז בלנית ב-12 בפברואר 2020.
הפלטפורמה נבנית בהתאם לפרויקט המחלקתי של משרד החקלאות באותו שם – "חקלאות דיגיטלית". במקביל, אחראי משרד החקלאות גם על פיתוח ליבת הפלטפורמה. התחרות לפיתוח הקונספט, כעולה ממידע במכרז משרד החקלאות באתר הרשמי של הרכש הציבורי, ערך המשרד מספטמבר עד אוקטובר 2019.[2] עלות יצירת הרעיון הייתה 50 מיליון רובל. עם זאת, המשרד חתם על חוזה עם לנית על יותר ממחצית הסכום - 22.9 מיליון רובל.
המקום השני על פי תוצאות המכרז ליצירת הקונספט נלקח על ידי האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לומונוסוב. בנוסף אליו השתתפו בתחרות גם שלושה ארגונים נוספים - האוניברסיטה הפיננסית בממשלת הפדרציה הרוסית, החברה המדעית והתעשייתית לטכנולוגיות גבוהות ומערכות אסטרטגיות ומערכות ניהול.
התקופה בה לנית הייתה אמורה לפתח את הקונספט, על פי פרטי המכרז, הייתה התקופה שבין 25 ל-31.
לא ניתן היה להתמצא בנוסח תפיסת TAadviser, שכן משרד החקלאות ולניתה לא מסרו את המסמך לפרסום, מבלי להסביר במה הדבר קשור ומתי יופיע המסמך ברשות הרבים.
הפלטפורמה תכלול יותר מ-50 שירותים הדרושים לניהול התעשייה, אמרה לנית.
לדברי נציגי לנית, התפיסה מניחה שהפלטפורמה תכלול שש תת-פלטפורמות המאפשרות דיגיטציה של תחומי החקלאות הבאים:
- שימוש בקרקע וניהול קרקע;
- עקיבות המוצר;
- agrometeoprognozirovaniya;
- איסוף נתוני תעשייה;
- תמיכה במידע ואספקת שירותים;
- אחסון והפצה של חומרי מידע.
בהתייחסו לטקסט של הרעיון, פאבל סוורניק, מנכ"ל המרכז לפיתוח אסטרטגי וטרנספורמציה דיגיטלית "לניט-אינטגרציה", אמר ל-TAdviser כי יש ליצור את הפלטפורמה בשנים 2020-2024.
על מה בדיוק יהיו יוזמות עמוד השדרה הללו, הוא לא מסר מידע ל-TAadviser.
הפלטפורמה, כפי שנאמר בלנית, תכלול יותר מ-50 שירותים הדרושים לניהול הענף. כדוגמאות לשירותי הפלטפורמה, ציטט Pavel Svarnik את TAdviser שניים מהם - פתרון המשימות של ניטור רב-גורמי ומידול של התפתחות מחלות של יבולים וביצוע הפונקציה של אגרומטאופרוגנוזה.
שירותי הפלטפורמה, כפי שצוין בלנית, יהיו ציבוריים ופרטיים. זה האחרון פירושו אלה שייכנסו לשליטתם של ארגונים לא ממשלתיים. במקרה זה, המפעיל, לפי Pavel Svarnik, המספק לתעשייה את השירותים המבוקשים, יספק רמה מסוימת של איכות שירות.
רק שירותים שמטרתם לפתור משימות המדינה של חשבונאות, בקרה ורגולציה בתעשייה ימומנו מהתקציב הפדרלי. אם אלו מהם שינוהלו על ידי ארגונים לא ממשלתיים יקבלו מימון ממלכתי, הוא לא אמר ל-TAdviser, וציין שטרם גובשו פורמטי המימון והניהול של הפלטפורמה. כמו כן, לדברי Svarnik, במקרה של הפלטפורמה, לא תחושב העלות הכוללת שלה, אלא ייקבע מחיר יצירת תת-פלטפורמות ושירותים נפרדים.
כשדיבר על המספר הגדול של שירותי הפלטפורמה, אמר פאבל סווארניק ל-TAdviser כי תת-הפלטפורמות יהיו עם מספר שונה של שירותים במורכבות משתנה, ולאחד מהם יהיה "שירות אחד בלבד".
קודם כל, שירותי הפלטפורמה יהיו שימושיים ליצרנים חקלאיים, לנית בטוחה. בפרט, הם יאפשרו למפעילים לספק שירותים ברחבי רוסיה. במקביל, הסביר פאבל סברניק ל-TAadviser כי שירות הפלטפורמה, אשר בשל השירותים הניתנים יש לו התייחסות גיאוגרפית – למשל יציאת החטיבה לשטח – לא יוכל להיות מיושם במקביל. על ידי ספק אחד בכל הארץ.
אחת הדרישות של המשרד ליצירת הקונספט, כפי שאמר אלכסנדר ארכיפוב, מנהל המחלקה לפיתוח דיגיטלי וניהול משאבי מידע ממלכתיים של המתחם האגרו-תעשייתי של משרד החקלאות, ל-TAdviser, הייתה החשבונאות של נתונים אישיים כאחד מנכסי המפתח של התעשייה וההתמקדות שלו ביישום העקרונות המודרניים של איסוף ועיבודם.
האינטראקציה של משתתפי המכלול האגרו-תעשייתי בצורה אלקטרונית, שהפלטפורמה מרמזת עליה, על פי חישובי לנית, תאפשר הנחת יסודות לגישות חדשות לחקלאות. לדוגמה, חקלאות מדויקת וחיזוי תפוקות יבול. בתורו, הנתונים שנצברו על ידי הפלטפורמה יוכלו להגביר את השקיפות והניבוי של תהליכים עבור משתתפי השוק, כמו גם להפחית את הסיכונים של מוסדות פיננסיים ליישם הנפקת כספים עבור תוכניות ממוקדות בתעשייה. יישום הפלטפורמה יאפשר המדינה להגיע לרמה חדשה של שליטה בתעשייה, לקבל מערכת ניהול גמישה יותר המבוססת על נתונים אמינים ומעודכנים מלאים", אמר מוראט מרשנקלוב, מנכ"ל לנית-אינטגרציה.
במקביל, המידע שנאסף על ידי שירותי הפלטפורמה, לדעתו, יהיה מבוקש גם על ידי ארגונים של תעשיות קשורות: ספקי אמצעי ייצור ומשאבים חומריים, בנקים וחברות ביטוח, רוכשי מוצרים חקלאיים, חברות לוגיסטיקה. יתרה מכך, לנית בטוחה שהפלטפורמה תהפוך לבסיס לבניית מערכת אקולוגית שלמה של שירותים ושירותים נוספים עבור המתחם האגרו-תעשייתי.
2018: פיתוח הפרויקט המחלקתי "חקלאות דיגיטלית"
משרד החקלאות פיתח פרויקט מחלקתי "חקלאות דיגיטלית", אשר מתוכנן להיות מיושם במלואו בתקופה שבין 2019 עד 2024. כך אמר מזכיר המדינה – סגן שר החקלאות של הפדרציה הרוסית איוון לבדב ב-17 באוקטובר, 2018 במהלך ישיבה מורחבת של מועצת המדעית והמומחים של ועדת הדומא הממלכתית לנושאים אגראריים.
לדברי איוון לבדב, תקציב הפרויקט יסתכם ב-304 מיליארד רובל. מחצית מהכספים הללו מתוכננים להתקבל מהמדינה כסבסוד נוסף, והשאר 152 מיליארד רובל - ממקורות חוץ-תקציביים, כלומר מעסקי חקלאות ו-IT.
בחקלאות דיגיטלית, כעולה מנוסח הפרויקט הזמין באתר משרד החקלאות, המשרד מבין את החקלאות על בסיס שיטות ייצור מודרניות של תוצרת חקלאית ומזון באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות (אינטרנט של הדברים, רובוטיקה, בינה מלאכותית, ניתוח ביג דאטה, מסחר אלקטרוני וכו'), הבטחת צמיחה בפריון וייצור הפחתת עלויות.
מטרת הפרויקט היא הטרנספורמציה דיגיטלית של החקלאות באמצעות הכנסת טכנולוגיות דיגיטליות ופתרונות פלטפורמה כדי להבטיח פריצת דרך טכנולוגית במתחם האגרו-תעשייתי ולהשיג צמיחה בפריון במפעלים חקלאיים "דיגיטליים" פי 2 עד 2024.
הפרויקט מספק מערך של אמצעים ליישום טכנולוגיות דיגיטליות ופתרונות פלטפורמה במתחם האגרו-תעשייתי. במסגרתו מתכנן משרד החקלאות להטמיע, ליצור ולפתח מספר מוצרי תוכנה, כלומר:
- הפלטפורמה הלאומית של ניהול המדינה הדיגיטלית של החקלאות "חקלאות דיגיטלית";
בין מטרות הפלטפורמה היא לספק הזדמנות לזהות ולנתח בעיות ותנאים נקודתיים המעכבים את התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות במכלול האגרו-תעשייתי של אזורי רוסיה, וכן לזהות את הטכנולוגיות הדיגיטליות העיקריות והמבטיחות ביותר. עבור יצרנים חקלאיים.
מטרה נוספת של הפלטפורמה היא לצבור נתונים של רשויות מבצעות פדרליות על אדמות חקלאיות לצורך החשבונאות, הניטור והניתוח שלהן.
הפרויקט גם קובע כי פלטפורמת החקלאות הדיגיטלית תאפשר לכם לבנות עבודה ולספק מערכת גישה למידע על הצד שכנגד, אשר, בתורה, תאפשר בדיקה מיידית של ארגונים בעת פתרון בעיות רציניות, כגון ארגוני מימון, כמו גם ההלוואות והביטוח שלהם. כמו כן, הפלטפורמה תאפשר לשלוט מרחוק על כמות המוצר המתקבל, איכותו, תהליך העיבוד, התנועה ופעולות נוספות.
- מודול "פתרונות חקלאיים";
מודול זה יהווה תת-פלטפורמה של הפלטפורמה הלאומית "חקלאות דיגיטלית", שנועדה לשפר את היעילות של יצרנים חקלאיים. בין המשימות של תת הפלטפורמה היא השגת האינדיקטורים הבאים:
- עלייה בפריון העבודה במפעלים חקלאיים פי 2 לעובד;
- הפחתת עלויות יחידה של מפעלים למנהל עסקים פי 1.5;
- הפחתה של חלק עלויות החומר בעלות היחידה של מוצרים חקלאיים (דלק, דשנים, חשמל, חומרי שתילה, מזון וכדומה) ב-20% או יותר.
הפרויקט מספק גם יצירת סביבה חינוכית אלקטרונית ספציפית לתעשייה "ארץ הידע" ללמידה מרחוק של מומחים של מפעלים חקלאיים.
בנוסף ליצירת מוצרי תוכנה, במהלך ביצוע הפרויקט, משרד החקלאות מתכנן להכשיר מומחים של מפעלים חקלאיים, המגבשים את כישוריהם בתחום הכלכלה הדיגיטלית.
מקור: https://www.tadviser.ru