בשנים הסובייטיות, מנהיגי המדינה והאזורים הקדישו תשומת לב רבה לפיתוח השבת הקרקע. עם זאת, עד סוף המאה הקודמת, מערכת ההשקיה כמעט חדלה לתפקד, הופסקה בניית מערכות חדשות ותיקון מערכות טיוב ישנות, רוב מכונות הממטרות נפטרו.
מקרי הבצורת התכופים בתחילת המילניום החדש האיצו את פתרון בעיות ההשקיה בקרקע. עוד על כך - בראיון עם מנהל המוסד התקציבי של המדינה הפדרלית "Tatmeliovodkhoz" מארס Hismatullin.
– מאדים מנסורוביץ', טיוב הקרקע חוזר על רגליו והופך למפתח לפיתוח החקלאות המקומית. איך נראית הרפובליקה שלנו על רקע אזורים אחרים?
- מערכת השיפור בטטרסטן מוכרת על ידי משרד החקלאות של רוסיה כאחת הטובות במדינה. במהלך עשר השנים האחרונות, הזמנו 32 אלף דונם של אדמות שלחין, שיפצנו יותר מ-480 בריכות מלאכותיות ומבנים הידראוליים שנבנו בימים שבהם תעשיית הטיוב היה בפיקוח הנשיא הראשון של טטרסטן, מינטימר שימייב.
טטרסטן היא אזור של חקלאות מסוכנת, ורק אמצעי השבת קרקע יכולים למזער את הסיכונים הללו באופן מוחלט או משמעותי. יחד עם זאת, לרפובליקה יש מספר יתרונות משמעותיים בפיתוח מוצלח של טיוב קרקע, שאינם זמינים באזורים אחרים.
ראשית, אלו משאבי מים: יש לנו כ-10 אלף נהרות גדולים וקטנים, כמו גם יותר מ-880 בריכות ומבנים הידראוליים שנבנו. המאגרים הקיימים מאפשרים לספק השקיה ליותר מ-400 אלף דונם אדמה.
בנוסף, נשמרו בטטרסטן כל יחידות הבנייה ומערכת הכשרת כוח אדם מוסמך המתמודד באופן מקצועי עם המשימות. יתרון משמעותי הוא גם נוכחות של מפעל ציוד השקיה במחוז ויסוקוגורסקי, המייצר מכונות ספרינקלרים מעגליות מודרניות. Mars KHISMATULLIN, מנהל המוסד התקציבי של המדינה הפדרלית "ניהול Tatmeliovodkhoz": תוכניות אזוריות ופדרליות להשבת קרקע יכולות להקל מאוד על הנטל הכספי של חוות.
- כיצד נוכל להעריך את תרומתם של המליורטים בטטרסטן להבטחת ביטחון תזונתי וזמינות מזון?
– תשפטו בעצמכם: ב-2010 היבשה לא היה לנו יבול של כל הגידולים, במיוחד תפוחי אדמה. הרפובליקה נאלצה לייבא אותו מבלארוס, מחוז קירוב ומאזורים נוספים במדינה. שנת 2021 הייתה דומה מאוד בפרמטרים אקלימיים לשנת 2010, אולם הודות לאמצעים שננקטו לפיתוח השבת הקרקע, קיבלה טטרסטן קציר תפוחי אדמה שהספיק כדי לספק את אוכלוסייתה במלואה. היבול של כל יתר הגידולים בשטחים המושקים היה גבוה פי שלושה עד ארבעה, ומחיר העלות היה נמוך פי שניים מהרגיל. במונחים של גידולי תבואה בשנה שעברה, התקבלו 10-12 רובל של מוצרים נוספים עבור רובל אחד של עלויות השקיה, וגידולי ירקות - יותר מ 30-40 רובל.
– אין ספק שההשקיה מגדילה את הרווחיות של החקלאות פי כמה. אבל מה היה הטריגר להתעוררות ולפיתוח המודרני של טיוב הקרקע?
– כמובן, תכניות תמיכה חסרות תקדים לחוות המפתחות השבחת קרקעות. בטטרסטן, ישנן תוכניות ממוקדות רפובליקניות ופדרליות המאפשרות לך לסבסד משמעותית את העלויות של חוות. בנוכחות תיעוד עיצוב ואומדן, חוות מסובסדות מתקציב הרפובליקה של טטרסטן 100 אחוז מההשקעות בבנייה ותיקון של מבנים הידראוליים. וזה מסופק רק בטטרסטן.
כמו כן, 70 אחוז מהעלויות לרכישת ציוד השקיה ושאיבה, בארות קידוח מסובסדות מהתקציב הרפובליקני, ו-50 אחוז מהעלויות להנחת צינורות מפוצות במסגרת התוכנית הפדרלית. עלויות חד פעמיות לטיוב קרקע יותר ממוחזרות בשנה. יש לקחת בחשבון שמערכת הטיוב תפעל לפחות 20-25 שנים.
הנתונים הבאים מצביעים ברהיטות עד כמה משתלם לחקלאים לעבוד בהשקיה. כל דונם של השקיה, אם הוא בנוי מאפס, עולה כ-200 אלף רובל. אם לוקחים בחשבון סובסידיות של לפחות 70 אחוז, העלויות יסתכמו ב-60 אלף רובל. ומכל דונם בעת גידול תפוחי אדמה, בכפוף לטכנולוגיה, אנו מקבלים מוצרים נוספים בסכום של 650 אלף רובל.
אם מפעל חקלאי מעמיד לפחות עשרה אחוזים מטריז ההזנה להשקיה, אז הוא יספק לעצמו מזון בכל שנה. אפילו בשנים יבשות כמו 2010 ו-2021.
- כמה תבואה מגדלים ברפובליקה בהשקיה?
- עד כמה שידוע לי, זה עדיין לא מעט. הראשון שעלה בדעתו היה איכר ממחוז טוקייבסקי, מינטליפ מיניחאנוב. בשנה שעברה, על פי תוכנית הגידולים המתחלפים, התברר כי 38 דונם של תבואה היו מושקים. מכל דונם קיבל מיניחנוב מוצרים בשווי 60 אלף רובל, והרווח הנקי בניכוי כל העלויות הסתכם ב-50 אלף רובל לדונם. זו כלכלת התבואה. באשר לתפוחי אדמה וירקות, הוא קיבל 496 אלף רובל של הכנסה נטו מדונם, ובאופן כללי - כ-32 מיליון רובל.
מי שכבר "ניסו" את התוכניות מנסים להמשיך ולהתפתח בקו של טיוב הקרקע. בפרט נאסים דבלטוב, חקלאי מהכפר ורכיני טקרמן שבמחוז מנזלינסקי. באמצעות הדוגמה שלו, ניתן בבירור להדגים את ההיתכנות הכלכלית של שימוש במערכות ספרינקלרים. בהשקיה הוא קיבל 80 אחוז מתפוחי אדמה סחירים - 350 קווינטים לדונם, השאר זה דבר של מה בכך, שלמעשה, אפילו לא כדאי לחפור. אותו דבר עם גזר: קיבלתי 610 קווינטים לדונם בהשקיה ורק 64 ללא השקיה.
– Mintalip Minnikhanov, נאסים דבלטוב הם חקלאים ידועים ברחבי הרפובליקה. ועד כמה קל לחקלאים רגילים "להשתלב" עם תוכניות המדינה? מה צריך להיות קנה המידה של המשק כדי לשלם את עלויות עבודות הטיוב?
- קנה המידה לא משנה. כדי להצטרף לתוכנית, אתה צריך מקור מים - נהר או בריכה. כיום, לכמעט 80 אחוז מהחוות יש גישה למים ויכולת להשקות לפחות חלק מהאזורים. אתה יכול אפילו לקדוח באר, אבל זה מאפשר לך להשקות רק דונם אחד או שניים.
לאחר מכן, אתה צריך פרויקט. הוא מוזמן בדרך כלל מחברת הנאמנות Tatmelioration. עובדים כל כך מקצועיים שם, עד שתיעוד התכנון והאומדן שהוכן על ידם עובר בחינה ברמה הפדרלית והרפובליקנית ללא בעיות. עלויות תיעוד הפרויקט מסתכמות ככלל בכחמישה אחוזים מעלות עבודות ההקמה וההתקנה במתקן, כאשר מחצית מהעלויות מסובסדות לחוות במסגרת תכניות ממוקדות.
עם תיעוד תכנון והערכה מוכנים, חוות יכולות להגיש בקשה להשתתפות בתוכנית. אני עוסק בתחום השבחת הקרקע כבר יותר מעשרים שנה ולא זכור לי מקרה שבו מיזם, שיש לו פרויקט מוכן, לא ביצע אותו או ש"אסור" למישהו להיכנס לתוכנית. עם זאת, בשנתיים האחרונות היו יותר עיכובים בירוקרטיים - תחילה מבוצעת בחירת הפרויקטים על ידי משרד החקלאות של רוסיה, ולאחר מכן המשרד הרפובליקני החקלאי... אבל החיסרון הזה יותר ממתקזז על ידי היתרונות של התוכניות, העיקרית שבהן לדעתי היא שהממשלה תומכת ישירות בחוות, מסבסדת את העלויות שלהן, ולא בבנקים שמנפיקים הלוואות.
אגב, תיעוד תכנון ואומדן הוא חובה רק להקמת מתקני טיוב גדולים, ובמקרים מסוימים ניתן להסתדר בלעדיו. אם לאדם, למשל, יש בריכה בקרבת מקום, מספיק לקנות משאבת מנוע, צינור ולהתקין מערכת השקיה בטפטוף. במקביל, המומחים שלנו יצטרכו לבצע בדיקה – עד כמה הציוד שנבחר על ידי החווה הוא רציונלי מבחינה כלכלית ותעשייתית. בשנה שעברה, שנים עשר מגדלי פירות יער רכשו ציוד טיוב למערכת השקיה בטפטוף והחזירו את כל העלויות באותה עונה. לדוגמה, אילדאר סיטדיקוב מהחווה "עמק ברי" של מחוז זלנודולסק מקבל יבול נפלא על השקיה בטפטוף - חמישה מיליון רובל מכל דונם.
- אילו משימות מתמודדות היום מליוראציית טטרסטן?
- התוכניות לעתיד מאוד מזהירות - כל הפרויקטים העיקריים שלנו נבחרו. במסגרת התוכנית הרפובליקנית הוקצו 100 מיליון רובל לרכישת ציוד. גם השנה סופקו 150 מיליון רובל בתקציב הרפובליקאי לבנייה מחדש, בנייה ושיפוץ של בריכות. אך מכיוון שהמגבלה הזו לא הספיקה, ביקשנו מנשיאנו הגבלות נוספות, ורוסטם נורגליביץ' (תודה רבה) לא סירב והקצה עוד 50 מיליון רובל. אז בדצמבר, יהיה עוד מבחר נוסף של מתקנים המסבסדים 50 אחוז מעלות בניית רשת הטיוב באמצעות צינורות.
מקור: https://rt-online.ru