מאת סולומון מוינגי
השלמת מפעל תוספת ועיבוד בננה של 116 מיליון ש"ח בטבטה, מחוז טאיטה טבטה, נותרה בלא מעט לאחר שהבנייה נעצרה.
הפרויקט במימון האיחוד האירופי היה אמור ליצור שוק מוכן עבור מאות חקלאי בננות באזור, אך לא הושלם, חמש שנים מאוחר יותר.
גם בניית מרכזי איסוף באזור נתקעה. המפעל היה אמור להסתיים עד ספטמבר 2020.
אינפלציה ותת-תקצוב יוחסו לפרויקט שנתקע שכעת דורש 126 מיליון ש"ח נוספים כדי להתחיל בפעילות.
עצירת המפעל מותירה כעת את יותר מ-6,000 חקלאי בננות באזור שהגדילו את ייצור הבננות לפני הבנייה ללא שוק מוכן.
החקלאים סופרים הפסדים כאשר מתווכים ומתווכים עורכים יום שטח לניצול חקלאים באזור העשיר בחקלאות.
חקלאי הבננות בטבטה הגדילו בשנת 2017 את שטחי הבננות מ-2,080 הקטרים לכיסוי הנוכחי של יותר מ-4,604 הקטרים, מה שהוביל לייצור מוערך של יותר מ-265,280 טון בשנה.
המחוז הוא כעת יצרן הבננות המוביל השני ברחבי הארץ, רושם עלייה בפריון של 10 אחוזים, על פי ארגון חקלאות ובעלי חיים קניה.
אם תושלם, התעשייה תעבד שמונה טונות של בננות ביום והיא צפויה להצמיח את הכלכלה ב-7 מיליארד שקל. זה עוד היה אמור ליצור יותר מ-38,000 הזדמנויות תעסוקה ישירות ועקיפות.
הוועדה לחקלאות, בעלי חיים ודיג של האסיפה המחוזית קבעה בשבוע שעבר כי הפרויקט נזנח באמצע הדרך מחוסר מימון.
"הפרויקט היה אמור להיות ממומן על ידי האיחוד האירופי בהיקף של 110 מיליון ש"ח, בעוד שממשלת המחוז הייתה אמורה להגיע לסכום של 6 מיליון ש"ח להשלמה והפעלה מלאה", אמר סטיבן נזאי, יו"ר הוועדה, במהלך הביקור ביום שישי.
המפעל הרב-מיליוני נועד להגביר את שרשרת תוספת הערך של ייצור בננות וביטחון תזונתי באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של המחוז.
עם זאת, נזאי אמר שתקופת המענק לפרויקט הסתיימה ב-19 בפברואר 2020, וסגירתו הייתה בעיצומה מבלי לפעול.
"המפעל הושלם ב-70% וכרגע נתקע בגלל חוסר מימון. סך של 53 מיליון ש"ח כבר הוצא לבנייה מבנית של המפעל ותשעה מרכזי איסוף", אמר ה-Marungu MCA.
הוועדה אמרה עוד כי לא ניתן להפעיל את הפרויקט כפי שהוא בשל היעדר מכונות עיבוד, מייבשי שמש ואספקת מים תכופה.
ג'ואל מננה, חקלאי ב-Mboghoni, אמר שרוב הבננות המיוצרות הולכות לפח או לא מועילות לחקלאים בגלל המחירים הנמוכים.
לדבריו, לחקלאים רבים יש תקוות גדולות להפיק תועלת מהייצור המוגבר שלהם, וקוננו על כך שהעיכוב גרם להפסדים אדירים.
"זה מייאש שהפרויקט לא הצליח לצאת לדרך גם כשהחקלאים ממשיכים לספור הפסדים. היעדר מחירים סטנדרטיים לתוצרת שלנו פתח מרחב פעולה למתווכים לנצל חקלאים", אמר חבר האגודה השיתופית לבננה Taita Taveta (Tataba) בראיון ל-Star.
החקלאים אמרו שהם מתבססים על תוספת ערך כדי להגדיל את הרווחים שלהם מהיבול.
"ציפינו שהמפעל יהיה מוכן עד 2020 כפי שהוכרז קודם לכן. שנתיים לאחר מכן, חקלאים עדיין מוכרים את הבננות שלהם לברוקרים במחיר זרוק", אמר ג'ק מוטואה, חקלאי בננות בקיטבו.
כדי להבטיח ייצור יציב, החקלאים אימצו טכנולוגיית ריבוי חדשה לייצור שתילי תרבית רקמה.
הם גם הקימו טכנולוגיית ריבוי מהיר עבור שתילי תרבית רקמות ב-Kitobo.
גזבר Tataba, Ndelejai Msangi, אמר כי פרויקט ריבוי שתילי תרבית הרקמה יסייע לחקלאים לייצר את השתילים שלהם ולצמצם את עלויות רכישת השתילים.
זני תרבית הרקמות הם בעלי תפוקה גבוהה ולוקח 12 חודשים לכל היותר להתבגר, בניגוד לפראיירים מסורתיים שעשויים להימשך עד שנתיים לייצר.
חלק מזני הבננות מתרבות הרקמה הנטועים באזור כוללים בין היתר את Fhia 17, Grand 9, William High ו-Giant Kavendish.
בעקבות ייצור מוגבר, האזור היה סל המזון של אזור החוף, ומייצר טונות של בננות וירקות לשוק.
מקור: https://kwaela.co.ke