#כלכלה חקלאית #מדיניות סחר #אבטחת מזון #קזחסטן #יצוא זרעי חמניות #פיתוח כלכלי
מכס היצוא על גרעיני חמניות בקזחסטן אמור לפוג ב-31 באוגוסט, מה שעורר דיונים על הסרתו. מצב זה הצית מחדש סכסוכים בין יצרני זרעים למעבדי שמן. חקלאים שואפים לייצא יותר זרעים במחירים גבוהים יותר, בעוד שיצרני הנפט מחפשים חומרי גלם מקומיים זולים.
לאחרונה, חקלאים חשפו כי מצבורים לא רציונליים במהלך עונת 2021/22 הביאו להחמצת רווחים העולה על 100 מיליארד טנג עקב הטלת מכס היצוא.
בתגובה, יצרני שמן ערכו מסיבת עיתונאים נגד טענות אלה, וקבעו כי כמויות כאלה של זרעים אינן זמינות במדינה. הם טוענים כי היצע הזרעים המקומי אינו מספיק כדי לענות על הביקוש המקומי.
המנהל המסחרי של Qazaq Astyq Group, אלכסנדר בוז'ניצה, רמז כיצד יצרני זרעים סוללים מבלי משים את הדרך לייצוא מחדש של חומרי גלם רוסיים. הדבר מהווה איום על הביטחון התזונתי של קזחסטן.
יתר על כן, המאמר מתייחס לחששות מההשפעה על הביטחון התזונתי של המדינה. בוז'ניצה טוען שיצוא חומרי גלם מקטין את תעשיית העיבוד של קזחסטן בעוד מדינות אחרות פועלות לחזק את זו שלהן. עלייתם של מפעלי עיבוד נפט במרכז אסיה הניזונים מהצורך בחומרי גלם, כמו זרעי חמניות, מהווה אתגר כלכלי עבור קזחסטן.
המאמר מציין שסוחרים רוסים עשויים לנצל את מכסי הייצוא הנמוכים, ולמתג מחדש את הזרעים הרוסיים כפי שמייצרים קזחסטן כדי לגשת לשווקים בסין, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. פעולות כאלה מערערות את הצמיחה הכלכלית ואת מאמצי הפיתוח התעשייתי של קזחסטן.
בוז'ניצה מדגיש שלמרות מכס היצוא, הסחר בזרעי השמן נמשך, כאשר סין משלמת יתר על המידה עבור זרעי חמניות קזחסטן. הוא מדגיש את מורכבות החוזים והעיבוד בניגוד לעסקאות קנייה ומכירה פשוטות.
המאמר גם מתעמק באסטרטגיות שבהן משתמשת קזחסטן לניהול השווקים המקומיים. Buzhenitsa דן באיזון בין היצע וביקוש, ומדגיש שקזחסטן שומרת על גישה מתוכננת כדי למנוע רוויה בשוק.
המאמר מסתיים בדרישה להיזהר בהטלת אמצעים מגבילים על יצוא מוצרים מעובדים. הוא מדגיש את הלקחים ממדינות שכנות כמו אוקראינה, בלארוס ורוסיה, שהגבילו את יצוא חומרי הגלם תוך טיפוח תעשיות עיבוד חזקות. ההשלכות של התפתחויות אלו הן משמעותיות, ומשפיעות הן על הצמיחה הכלכלית והן על ביטחון המזון בקזחסטן.