בשמונת החודשים הראשונים של 2022, תפוקת הדשנים המינרליים ברוסיה ירדה ב-2.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כך מדווח ערוץ הטלגרם של מרכז החיזוי הכלכלי של גזפרומבנק, תוך ציטוט של נתוני רוססטאט המתואמים לחישובים של משתתפים בשוק. במקביל, הייצור עדיין היה יותר מאשר ב-2019 וב-2020 ב-10.5% ו-4%, בהתאמה. בחודשים ינואר-אוגוסט 2022 ירדה תפוקת דשני האשלג ביותר - ב-25.1%, גם דשני חנקן ירד ב-6.3%, בעוד ייצור האוריאה גדל ב-6.1% ואמוניום חנקתי - ב-10.1%. יצוא הדשנים בכללותו ירד ב-11%, הירידה העיקרית הייתה באמוניום חנקתי (כמעט 50%), אשלגן כלורי (ב-24.8%) ו-CAS (ב-32.2%). הדבר נובע מירידה בביקוש באירופה ומקשיים לוגיסטיים, למרות שאין איסור ישיר על רכישת דשנים מינרליים מרוסיה.
לדברי בני שיחו של קומרסנט, עד הקיץ, יצרני מפתח רוסים של דשנים המכילים זרחן ודשנים חנקן הסתגלו להגבלות והגדילו את האספקה לשווקים חלופיים: פוסאגרו, למשל, הפחית משמעותית את האספקה לאירופה, אך הגדיל את היצוא להודו פי 2.5 . Eurochem גם הפנתה מוצרים מהשווקים שבהם היו מכשולים לאזורים אחרים. הבעיות הגדולות ביותר התעוררו באוראלכם עקב השבתת צינור האמוניה טוליאטי-אודסה, וכן לאוראלקלי, שהיצוא שלה עד אמצע הקיץ ירד ב-25-30% לאחר חסימת מסופי ההובלה שבבעלות החברה במדינות הבלטיות. כותב העיתון.
בחצי השנה הקרובה ייאלץ הענף להתמודד עם הגדלת הנטל הכספי: מכס יצוא על דשנים צפוי להיות מוטל אם מחירי דשני הזרחן והחנקן בעולם יעלו על 500 דולר לטון, אשלג - 400 דולר לטון. בנוסף, מחירי הגז לצרכנים תעשייתיים רוסים צפויים לעלות למדד ב-8.5% בדצמבר. לפי קומרסנט, בתחילת אוגוסט, המחירים בעולם לדשנים מינרליים נותרו ברמות גבוהות: לפיכך, דיאממוניום פוספט עם משלוח בבלטי עלה 832 דולר לטון, אשלגן - 660 דולר לטון, אוריאה - 581 דולר לטון. בשנת 2023, טיוטת התקציב כוללת משיכה של יותר מ-100 מיליארד רובל מחברות כימיקלים בצורה של חובות.
מנכ"ל האיגוד הרוסי של יצרני הדשנים (RAPU) מקסים קוזנצוב אומר כי השוק המקומי הוא בראש סדר העדיפויות של תעשיית הדשנים המינרליים הרוסית. לדבריו, במהלך שבע השנים האחרונות הכפילו החקלאים את רכישת הדשנים המינרליים ל-5 מיליון טון בשנה שעברה. עד שנת 2030 צופה משרד החקלאות עלייה בנתון זה ל-8.8 מיליון טון. "הייצור של הסוגים העיקריים של דשנים מינרליים ברוסיה גדל: ביותר מ-30% בשבע השנים האחרונות, כולל ב-5.6% ב-2021", הוא מוסיף. בנוסף, לפי קוזנצוב, בשמונת החודשים הראשונים של 2022, הייצור של הדשנים הפופולריים ביותר ברוסיה - חנקן וזרחן - גדל ב-4.2% ו-2%, בהתאמה. והדינמיקה הכוללת בתעשייה, כפי שעולה מנתוני רוסטט, מוגבלת על ידי ירידה בייצור של אשלגן כלורי - סוג הדשנים הנצרך הכי פחות בשוק המקומי, מסביר קוזנצוב.
"על רקע זה, די צפוי שהשנה קצב הרכישות של דשנים מינרליים במתחם האגרו-תעשייתי יעלה על התחזית. עד אמצע אוקטובר, מפעלי הענף עמדו כמעט ב-100% בביקוש של המתחם האגרו-תעשייתי הרוסי לדשנים מינרליים במשך כל שנת 2022. משלוחים מוקדמים של דשנים מינרליים למסע הזריעה באביב של 2023 כבר החלו במספר אזורים", הגיב קוזנצוב ל-Agroinvestor. לדבריו, כעת, בהתאם להמלצות ה-FAS, שסוכמו עם משרד התמ"ת, משרד החקלאות והמשרד לפיתוח כלכלי, מחירי שוליים של דשנים מינרליים לחקלאות קבועים במדיניות הסחר של היצרנים. ופורסם באתרים הרשמיים שלהם. ההמלצות עליהן הסכימו המחלקות קובעות הצמדה מדורגת למחירי השוליים ב-2022: ב-5% מה-1 ביוני, ב-5-10% מה-1 בספטמבר וב-8.4-8.6% מה-1 בדצמבר.
לדברי דמיטרי רילקו, מנכ"ל המכון לשוק חקלאי, לא כדאי לסמוך על עלייה בצריכה המקומית של דשנים מינרליים: הרווחיות של עסקי הגידולים ירדה די הרבה, בעוד שמחירי הדשנים לא רק נשארו גבוהים. רמות, אך צומחים במספר תפקידים. כמו כן, שינויים מהפכניים לא יתרחשו בכיווני הייצוא, מכיוון שכל השווקים כבר נוצרו, אם כי כיוון מחדש מוגבל של האספקה עדיין בעיצומו, אמר ל-Agroinvestor.
סגן נשיא איגוד הדגנים הרוסי (RZS) אלכסנדר קורבוט מאמין שיש מדינות שרוצות להגדיל את רכישת הדשנים, אבל השאלה היא ש"גם להן צריך להיות כסף". יצרנים רוסים יוכלו להיכנס לשווקים חדשים, אבל זה לוקח זמן. בינתיים, סנקציות לא רשמיות בתוקף ויש להן השפעה שלילית על האספקה למדינות קונים מסורתיות, הוא מציין.
לדברי קורבוט, יש סיכויים לצמיחה עולמית בצריכת דשנים: יש צורך בקצירים גדולים, ובתנאים של משאבי קרקע ומים מוגבלים, סביר להניח שהעולם לא יוכל להסתדר בלי דשנים מינרליים בעשורים הקרובים, למרות מדיניות סביבתית של מדינות מסוימות שדבקות ברעיון של הגבלת השימוש בהן. גידול צריכת הדשנים אפשרי גם ברוסיה, אך השימוש בדשנים מינרליים מודרניים נקבע על פי הרמה הטכנולוגית של החוות, וזה מצריך חידושים שנקבעים על ידי השקעות, אשר, בתורן, תלויות בהכנסה. "והמדיניות הנוכחית של המדינה בנוגע לייצור יבולים, בעיקר ליצרני תבואה וזרעי שמן, עם הגבלות על יצוא והכנסות של יצרנים חקלאיים, לא ממש מעוררת אותם לפיתוח טכנולוגי", הגיב קורבוט ל-Agroinvestor.
אלכסנדר Nezhenets, המנהל הכללי של פרוגרס אגרופירם (טריטוריית קרסנודר), אומר כי העלות של סוגים מסוימים של דשנים גדלה באופן משמעותי. בפרט, האמופוס עולה כעת 61.5 אלף רובל/טון (בשנת 2021, החברה קנתה אותו לשתי עונות זול יותר מפעמיים), ודשני חנקן התייקרו בכ-20%, בעוד ש-CAS לאוקטובר פשוט לא ניתן היה להזמין. אך למרות כל הקשיים, הוא ממשיך, פרוגרס תגביר את צריכת הדשנים, שכן החברה שואפת ליבול גדול.
חברת Tver Agro-Industrial עדיין לא רכשה דשנים: בשנה שעברה כולם ביצעו רכישות בסתיו, וכתוצאה מכך היה עומס, וכמה סוגים של דשנים פשוט היו בלתי אפשריים לרכוש, בעוד שבאביב בעיות כאלה לא היו. נצפה יותר זמן. "היקף היישום תלוי במה שנעשה בזריעה: במחירי התבואה הנוכחיים, כנראה שלא נבצע זריעה אביבית. אז, בהתאם, אין צורך בדשנים", סיכם Konanykhin.