תיאור מדענים: בטטה היא גידול חשוב ברחבי העולם, אך היא פגיעה למגוון וירוסים שעלולים לגרום לאובדן יבול משמעותי. מאמר זה יספק סקירה כללית של הנגיפים המשפיעים על בטטה, השפעתם על ייצור היבולים ושיטות לשליטה ומניעת התפשטותם. זהו מדריך חיוני לחקלאים, אגרונומים, מהנדסי חקלאות, בעלי חוות ומדענים העוסקים בחקלאות. בטטה רגישה למספר וירוסים, כולל נגיף הבטטה נוצת הבטטה (SPFMV), נגיף תפוחי האדמה הכלורוטי (SPCSV) ונגיף הבטטה הקלה (SPMMV). על פי הנתונים העדכניים ביותר של מרכז תפוחי האדמה הבינלאומי, וירוסים אלה יכולים לגרום להפסדי יבול של עד 80 אחוזים אם לא מנוהלים כראוי. לעתים קרובות הם מופצים על ידי חרקים, כמו זבובים לבנים וכנימות, ויכולים להיות מועברים גם דרך חומר שתילה נגוע. כדי למנוע את התפשטות הנגיפים הללו, חיוני להשתמש בחומר שתילה נטול מחלות ולתרגל אמצעי תברואה נאותים, כגון הוצאת צמחים נגועים וניקוי כלים בין שימוש לשימוש. חקלאים צריכים גם להשתמש בקוטלי חרקים כדי לשלוט באוכלוסיות חרקים שעלולות להפיץ את הנגיפים. שיטה נוספת לניהול וירוסי בטטה היא שימוש בזנים עמידים. מדענים פיתחו זני בטטה עמידים לכמה מהנגיפים הנפוצים ביותר, כמו זן Beauregard, העמיד בפני SPCSV. שתילת זנים אלה יכולה לעזור להפחית את הסיכון לזיהום ולמזער אובדן יבול. לסיכום, וירוסים מהווים איום משמעותי על גידולי הבטטה ועלולים לגרום להפסדים כלכליים ניכרים לחקלאים. שימוש בחומר שתילה נטול מחלות, תרגול אמצעי תברואה טובים ושימוש בקוטלי חרקים ובזנים עמידים הם שיטות יעילות לשליטה ומניעת התפשטות נגיפי בטטה.