#מיקרופלסטיק #ננופלסטיקה #חקלאות #השפעה על הסביבה #חקלאות בת קיימא #יוזמת מחקר #צ'כיה #אוניברסיטת מנדל #אקדמיית המדעים הצ'כית #חדשנות טכנולוגית
בשנים האחרונות, מיקרו וננו-פלסטיק הפכו יותר ויותר למוקד תשומת הלב העולמית. לפי נתוני האו"ם, האוקיינוסים שלנו מכילים למעלה מ-50 טריליון חלקיקי מיקרו-פלסטיק, פי 500 יותר מהכוכבים בגלקסיה שלנו. בעוד הנוכחות של מיקרופלסטיק במקווי מים מתועדת בהרחבה, נתונים מדויקים חסרים בתחומים אחרים. חוקרים מהפקולטה האגרונומית של אוניברסיטת מנדל בברנו, בשיתוף עמיתים מהאקדמיה הצ'כית למדעים, יצאו למשימה לחקור כיצד חלקיקי פלסטיק מתפשטים בחקלאות.
מחקר של קרן חיות הבר העולמית מגלה שבני אדם צורכים כחמישה גרם של מיקרופלסטיק בשבוע, שווה ערך לגודל של כרטיס אשראי. ההשפעה הפוטנציאלית של בליעת פלסטיק כזו על גוף האדם נותרה שאלת מפתח. בעוד שידוע שרוב המיקרו-פלסטיקים מבוטלים, מתעוררים חששות לגבי ננו-פלסטיק, שיכולים לחדור לזרם הדם ונמצאו בחלב אם ובמוח האנושי, כפי שהדגיש פאבל הורקי מהמכון לתזונת בעלי חיים וגידולי מספוא באוניברסיטת מנדל.
צוות המחקר של Horký שואף לפתח פלטפורמת זיהוי לניתוח נוכחות של מיקרו-ננו-פלסטיק בשרשרת המזון, החל מאדמה ויבולים ועד לאיברי בעלי חיים ופוטנציאליים, גופים אנושיים. הפרויקט, שהחל באביב האחרון, מנתח כעת דגימות ראשוניות.
בנוסף לניסויים בבעלי חיים, החוקרים מתכננים ניסויים בחממה. מיקרו-פלסטיק יושם על הקרקע שבה ישתלו יבולים מעובדים נפוץ כמו תירס וחיטה. המחקר יעקוב אחר האופן שבו פלסטיק עובר מהאדמה לחלקים שונים של הצמחים.
מטרת משנה של הפרויקט כוללת מיפוי התרחשות של מיקרופלסטיק בקרקע חקלאית בסמוך למזבלות העירוניות. תוצאות מחלק זה של המחקר צפויות בהמשך השנה. שיתוף פעולה עם יישומים מעשיים הוא חיוני לפרויקט, ובשלב הסופי, חוקרים ינטרו ישירות מיקרו וננו-פלסטיק בחוות נבחרות באזורי דרום מורביה וויסוצ'ינה של צ'כיה.
הכלי האנליטי האולטימטיבי שפיתחו החוקרים שואף להיות מוצע למגזר המסחרי. בדומה לבדיקות הנוכחיות של מיקוטוקסינים או אנטיביוטיקה, ניטור נוכחות מיקרופלסטיק עשוי להפוך לסטנדרט, במיוחד בחקלאות אורגנית. השיטה יכולה למצוא יישום גם מעבר לחקלאות, פוטנציאלית במינהל ממשלתי ואפילו ברקמות אנושיות.
מיקרו-פלסטיק נכנס לטבע באמצעות שני נתיבים עיקריים: מיקרו-פלסטיק ראשוני, הקיים בסביבה כחלקיקים קטנים, כאשר למעלה משליש מקורם בשטיפת בגדים סינתטיים, וכמעט שלושים אחוז נוצרים במהלך שחיקת הצמיגים. בנוסף, מיקרו-פלסטיק משני נובע מהתמוטטות של מוצרי פלסטיק גדולים יותר כמו שקיות או בקבוקים.
פרויקט מחקר משותף זה של אוניברסיטת מנדל והאקדמיה הצ'כית למדעים, המתמקד בניטור מיקרו וננו-פלסטיק, אמור להימשך עד 2025, בתמיכת הסוכנות הטכנולוגית של צ'כיה במסגרת תוכנית הסביבה לחיים.
מסקנה: המחקר על מיקרו-פלסטיק בחקלאות לא רק שופך אור על הסיכונים הפוטנציאליים לבריאות האדם והסביבה אלא גם מדגיש את החשיבות של שיטות חקלאות בנות קיימא. ככל שהמחקר מתקדם, מתברר שהטיפול בסוגיית המיקרו-פלסטיק דורש שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשייה וקובעי המדיניות. חקלאים ובעלי עניין בחקלאות חייבים להישאר מעודכנים לגבי הממצאים המתעוררים כדי ליישם פרקטיקות התורמות לעתיד בריא ובר קיימא יותר.